מיין סקרין בע"מ ואח' נ' אופנהיימר ואח'

פסק דין

פסק הדין ניתן בתביעה כספית על סך 751,217 ₪ שהגישו מיין סקרין בע"מ, דיפרנט פליי בע"מ ואריאל ועדיאל הפקות ואירועים בע"מ (ששלושתן יחד יכונו להלן: "קבוצת מיין סקרין") נגד הנתבעים, וכן בתביעה שכנגד על סך של 156,124.50 ₪ שהוגשה במקור על-ידיIntovision Management בע"מ בלבד נגד קבוצת מיין סקרין. בשלב מאוחר יותר צורפו לתביעה שכנגד גלעד אופנהיימר, כפיר פלדמן ואורון מרקוס. הועלו טענות לעניין היותה שלIntovision Product Development and Design אישיות משפטית שונה ונפרדת מ-Intovision Management בע"מ ותהיה התייחסות לעניין זה בהמשך פסק הדין, אולם לצורך הנוחות, כל הנתבעים בתביעה העיקרית וכל התובעים שכנגד יכונו להלן "אינטוויז'ן".

טענות קבוצת מיין סקרין בכתב התביעה

החברות בקבוצת מיין סקרין עוסקות בארגון אירועים והפעלות לאירועים, ובין היתר, בפיתוח וייצור של משחקים, פיתוח רעיונות מקוריים להפעלות ומשחקים ופיתוח ושילוב של מוצרי אלקטרוניקה אינטראקטיביים במסגרות השונות. מיין סקרין בע"מ ודיפרנט פליי בע"מ הקימו את אריאל ועדיאל הפקות ואירועים בע"מ ומחזיקות בה כדי לעסוק בתחום של פיתוח וייצור משחקים אלקטרוניים אינטראקטיביים המיועדים לשוק המסחרי בלבד, ואינם מיועדים למכירה בחנויות לשוק הביתי הפרטי.

גלעד אופנהיימר, כפיר פלדמן ואורון מרקוס הם אנשים פרטיים, אשר בתקופה הרלוונטית לתביעה פעלו מול קבוצת מיין סקרין, ישירות ובאמצעות Intovision Product Development and Design. אינטוויז'ן הציגה מצג שלפיו היא מתמחה בפיתוח הנדסי של מוצרים, ובליווי של לקוחות, יזמים וחברות החל משלב הרעיון ועד לשלב המוצר המוגמר, תוך מתן סל שירותים מקיף הכולל פיתוח ואפיון מוצר, עיצוב מוצר, תכנון הנדסי, בניית אב טיפוס, הכנת תיק מוצר, ליווי בשלב הייצור וכיו"ב.

לקראת אמצע שנת 2007 ביקשה קבוצת מיין סקרין לפתח ולייצר שני משחקים מסחריים חדשים. המשחק הראשון, "סיימון רגליים", שבו על המשתתף לחקות צעדי ריקוד על משטח, והמשחק השני, "מטווח ברווזים", המורכב משרשרת נעה של ברווזים שעל המשתתף לפגוע בהם באמצעות אקדח לייזר (שניהם להלן "המוצרים").

שתיים מהתערוכות החשובות בעולם בתחום המשחקים נערכות במהלך החודשים נובמבר וינואר בכל שנה על-ידי ארגוןIAAPA – International Association of Amusement Parks and Attractions (להלן "התערוכות"). קבוצת מיין סקרין בחרה את התערוכות כאפיק העיקרי, האפקטיבי והמרכזי לחשיפה, שיווק ומכירה של המוצרים לקהל.

לאחר מו"מ בין הצדדים נחתם ביום 8.7.07 הסכם בין קבוצת מיין סקרין לאינטוויז'ן שבו התחייבה אינטוויז'ן לפתח ולבנות עבור קבוצת מיין סקרין שני אבות טיפוס עיצובים עובדים עבור כל אחד מהמוצרים (להלן "ההסכם"). אינטוויז'ן התחייבה לספק את המוצרים כחודש לפני מועד התערוכה הראשונה שהתקיימה בנובמבר 2007, וכן התחייבה לספק שני אבות טיפוס עיצובים עובדים של סיימון רגליים תוך 66 ימי עסקים ממועד החתימה על ההסכם ושני אבות טיפוס עיצובים עובדים למוצר מטווח הברווזים תוך 70 ימי עסקים ממועד חתימת ההסכם.

עבודת הפיתוח של המוצרים כללה את עבודות האלקטרוניקה שהיו אמורות להתבצע על ידי מהנדס אלקטרוניקה ולהשתלב במוצר. אינטוויז'ן איתרה מהנדס אלקטרוניקה והציגה אותו בפני קבוצת מיין סקרין כמי שעבד עמה בעבר. הקשר עם המהנדס נוצר על ידי אינטוויז'ן ובאמצעותה בלבד, והיא תיאמה מולו את העבודה ואת הדרישות בקשר לכל מוצר. אינטוויז'ן ידעה שעליה לעמוד בלוח הזמנים ולהציג את המוצרים בשתי התערוכות.

ביום 6.9.07 הודיע מהנדס האלקטרוניקה כי יעמוד בזמנים בכל הקשור לסיימון רגליים, אבל לא יוכל לעשות זאת לגבי מטווח הברווזים. בעקבות זאת הופסקה עבודתו של מהנדס האלקטרוניקה בקשר למטווח הברווזים ואותר מהנדס אלקטרוניקה אחר. אינטוויז'ן המשיכה להיות הגורם המקשר גם עם המהנדס החדש, והיא זו שהייתה אמורה למסור לקבוצת מיין סקרין מוצר מוגמר ועובד במועד, כאשר עבודות האלקטרוניקה משולבות במוצר.

שני אבות הטיפוס של סיימון רגליים לא סופקו לקבוצת מיין סקרין במועד, אלא ימים ספורים לפני התערוכה הראשונה באורלנדו בחודש נובמבר 2007, ואף זאת כאשר המוצרים אינם מושלמים. הדבר חייב להשיב את שני אבות הטיפוס לישראל לשיפוץ בתום התערוכה הנ"ל, ובטרם העברתם לתערוכה השנייה בלונדון בחודש ינואר 2008.

נציגי קבוצת מיין סקרין פנו לאינטוויז'ן לאורך כל הדרך כדי לבדוק עמידה בלוחות הזמנים והתשובה שהתקבלה הייתה שאין מה לדאוג ושיעמדו בלוח הזמנים. למרות ההבטחות, מוצר מטווח הברווזים לא סופק במהלך חודש נובמבר 2007 וגם לא במהלך חודש ינואר 2008 לתערוכה השנייה בלונדון, ובכך הפרה אינטוויז'ן את התחייבותה. נעשה ניסיון ליישב את המחלוקות בין הצדדים, אך ניסיון זה לא צלח.

לטענת קבוצת מיין סקרין בכתב התביעה, אינטוויז'ן התרשלה, הפרה את התחייבויותיה החוזיות, פעלה בחוסר תום לב, הפרה את הוראות חוק המכר, התשכ"א – 1968, הפרה חובות חקוקות, הטעתה את קבוצת מיין סקרין והתעשרה שלא כדין על חשבונה.

בשל מעשיה ומחדליה של אינטוויז'ן נגרמו לקבוצת מיין סקרין נזקים והפסדים בסכומים שלהלן: (1) 19,200$ + מע"מ ששולמו לאינטוויז'ן בגין פיתוח מטווח הברווזים וכן 42,398 ₪ + מע"מ ששולמו בגין חלקים למוצר, ובסה"כ 142,330 ₪; (2) 24,000$ ששולם למהנדס האלקטרוניקה עבור מטווח הברווזים, דהיינו 100,937 ₪; (3) 33,980 ₪ בגין הוצאות התערוכה באורלנדו; (4) סך של 33,285 ₪ בגין הוצאות התערוכה בלונדון; (5) 808 ₪ בגין עלויות פרסום שלט לתערוכה באורלנדו עקב אי אספקת המוצר; (6) 11,269 ₪ בגין אתר אינטרנט וחומר פרסומי שהוזמן כדי לשווק את המוצר; (7) 13,344 ₪ בגין פגם במוצר סיימון רגליים, אשר חייב הטסתו לישראל לאחר התערוכה הראשונה והטסתו שוב ללונדון; ו- (8) אובדן רווחים שמוערך בסך של 900,000 ₪ אשר צומצם לצרכי אגרה לסך של 350,000 ₪.

מדובר בנזקים והפסדים בסכום כולל של 695,953 ₪, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה - סך של 751,217 ₪.

טענות אינטוויז'ן בכתב ההגנה

יש לדחות את התביעה על הסף. מדובר בניסיון לגלגל לפתחה של אינטוויז'ן את כישלונה העסקי של קבוצת מיין סקרין בשיווק ובמכירת המוצרים. התביעה הוגשה גם נגד גלעד אופנהיימר, כפיר פלדמן ואורון מרקוס בהעדר כל יריבות, על מנת להפעיל לחץ פסול על אינטוויז'ן שרק היא התקשרה עם קבוצת מיין סקרין בהסכם. יש לדחות על הסף גם את התביעה נגד נתבעת 4, שכן בהסכם ישנה הוראה מפורשת שלפיה אינטוויז'ן "איננה ולא תהיה אחראית כלפי הלקוח או כל גורם אחר בגין נזקים ישירים או עקיפים שעלולים להיגרם ממתן השירות או בגין המוצר המוגמר עצמו". התובעות טשטשו הסכמה חוזית זו בכתב התביעה, וזאת בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי משפט.

במהלך חודש יולי 2007 פנו נציגי קבוצת מיין סקרין לאינטוויז'ן אשר מתמחה בניהול ובביצוע תהליכי ייצור של מוצרים במגוון תחומים, וביקשו לקבל הצעת מחיר לפיתוח שני מוצרים מוגדרים, על סמך מסמכי אפיון שהעבירה קבוצת מיין סקרין. לאחר בחינת המסמכים והאפיונים, ערכה אינטוויז'ן ניתוח של עלויות הייצור ושל לוח הזמנים שנדרש לעבודתה בלבד, תוך הצעת מגוון אפשרויות שונות והתייחסות לעלויות השונות בהתאם.

עוד לפני ההתקשרות הוסבר לנציגי קבוצת מיין סקרין כי כל שלב בתכנון המוצר משליך על השלבים הבאים, וברוב המקרים המשך ההתקדמות בפרויקט מותנה בסיום העבודה הנדרשת בשלב שקדם לו. כמו כן הובהר כי כל שינוי שנעשה בכל שלב שהוא, כפי שקרה במקרה הנדון בתיק זה, משפיע ומעכב משמעותית את קצב ההתקדמות בפרויקטים. עוד הובהר כי כל עיכוב שייגרם כתוצאה מעבודה של בעלי מקצוע חיצוניים, כגון מהנדס אלקטרוניקה, משפיע ישירות על שלבי הביצוע ויוצר "צוואר בקבוק", ועל כן כפי שהוסבר לקבוצת מיין סקרין, לוח הזמנים מתייחס לעבודתה של אינטוויז'ן בלבד, ואינו מביא בחשבון עיכובים של ספקים חיצוניים.

ההסכם כלל הוראה מפורשת שלפיה "לוח הזמנים כפוף להנחה כי לא יהיו עיכובים מצד הלקוח". כן כלל ההסכם הוראה נוספת שלפיה "המחיר אינו כולל אלקטרוניקה וחשמל (תכנון אלקטרוניקה וחשמל, ייצור חלקים וחווטים)". על כן, לוח הזמנים בהסכם התייחס אך ורק לעבודתה של אינטוויז'ן.